דו"ח ועדת הלפרין עקרונות למתן היתרים להשקייה בקולחים

מ  ב  ו  א

בשנת 1978 הוכנו לראשונה הנחיות להשקייה בקולחים מההיבט התברואי, הן מוכרות כ"המלצות ועדת שלף" (מונתה בשנת 1973).

מזה זמן הורגש הצורך בעדכון ורענון ההנחיות בשל:

·הזמן הרב שחלף מעת הכנת המלצות ועדת שלף.
·החידושים בשיטות השקייה (ההשקייה בטפטוף היתה בזמנו שיטת השקייה חדשה ובלתי מוכרת והשקייה בטפטוף טמון עד לא פותחה).
·המחסור הגובר במים שפירים מחד ותהליך ההמרה של מים אלה בקולחים להשקייה חקלאית מאידך, הגדילו את היקף השטחים המושקים בקולחים.
·הצפי שמגמת הגידול בשימוש בקולחים תלך ותגבר עם סיום בנייתם של מכוני טיהור השפכים, הנמצאים בשלבי תכנון והקמה.

אלו היו הסיבות העיקריות למינוי הועדה ע"י ראש שרותי בריאות הצבור, במטרה להכין התייחסות עדכנית לנושא.

התוצאה היא הכנת העקרונות למתן היתרים להשקייה בקולחים.

מסמך זה מחליף את "המלצות ועדת שלף" ושורה של הנחיות מקצועיות משלימות שפורסמו במשך השנים.

עם סיום עבודת הועדה, אני מוצא חובה נעימה להודות לעמיתי חברי הועדה:

גב' טליה שוסברגר –  מהנדסת המחוז, לשכת בריאות ירושלים.
ר עמיר יצחקי      – ס/מהנדס המחוז, לשכת הבריאות באר שבע.
מר מנחם רייס       – מפקח נפתי, לשכת הבריאות נתניה.

על תרומתם המקצועית, האוירה החברית ועבודת הצוות שהביאו להכנת הדו"ח.

תודה מיוחדת לאינג' רמי הלפרין שריכז את עבודת הועדה, סקר וניתוח ספרות מקצועית ומדעית, קיים דיונים עם אנשי מקצוע מגופים ומשרדי ממשלה שונים ותרם לגיבוש העקרונות המוצגים בדו"ח זה.

כחברי הועדה החלטנו להביע הוקרתנו לרמי הלפרין שכיהן, עד לפרישתו, במשך שנים רבות כמהנדס הראשי לבריאות הסביבה של המשרד, ע"י קריאת דו"ח הועדה על שמו:

"דו"ח ועדת הלפרין"

זאת בצד איחולים להרבה שנים של פעילות פוריה.

לסיום, תודה לגב' גלילה תמר על עבודתה המסורה בהכנת ההדפסות, העימוד והעריכה.
אורי עלוני         מהנדס ארצי
יו"ר הועדה

סיכום עבודת הועדה

הועדה לקביעת כללים למתן היתרי השקיה בקולחים, הוקמה עפ"י כתב המינוי של ראש שירותי בריאות הציבור, מיום 1.7.98.
הועדה החליטה בתחילת עבודתה להזמין לעדות בפניה, את שני הנציגים הבולטים של האקדמיה, העוסקים בנושא הנדון באופן שוטף.
כמו כן החליטה הועדה כי את הפגישות עם יתר הנציגים של הגופים שיש להם דעה או עניין בתחום זה, יקיים רק המרכז של הועדה, אינג' רמי הלפרין, והוא יציג לחברי הועדה את העמדות והדעות שהועלו ע"י הנציגים בפניו.
הועדה קיימה במסגרת עבודתה, 8 ישיבות ממושכות, בהן גם קיימה את הפגישות עם פרופסור הלל שובל, מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ופרופסור גדליה שלף, מהטכניון בחיפה, ובנוסף לזה קיימה יום עיון מיוחד, עם כל נציגי לשכות הבריאות המחוזיות והנפתיות, המטפלים בנושאי ההשקיה בקולחים.
ביום העיון הציגה הועדה בפני המשתתפים את ההמלצות שהתגבשו, לגבי מתן היתרי ההשקיה, ושמעה את עמדתם והערותיהם של המשתתפים ביום העיון.
בחומר הרקע מוצגים הסיכומים של דיוני הועדה, ופגישותיה עם פרופ' שובל ופרופ' שלף. הסיכום של דיוני יום העיון.
אינג' רמי הלפרין קיים בנוסף, 11 פגישות עבודה עם נציגי הגופים שלהם יש עניין בנושא ההשקיה בקולחים, כמפורט להלן:
1.דיון במעבדה לבריאות הציבור באבו-כביר
בהשתתפות: ד"ר א. דריזין, מנהלת המעבדה
ד"ר ע. נאסר, היח' לחקר איכות המים – מיקרוביולוגיה
ד"ר ח. רב אחא, היח' לחקר איכות המים – כימיה
2.דיון במשרד לאיכות הסביבה, עם ד"ר ישעיהו בר-אור
3.דיון בארגון עובדי המים, עם ד"ר גידי שגיא
4.דיון עם מר ל.וולמן, כנציג משרד התעשייה והמסחר
5.דיון עם ד"ר חורחה טורצ'ינסקי, כנציג משרד החקלאות
6.דיון עם נציגי חב' מקורות
בהשתתפות: יעקב זק, מנהל המח' לאיכות מים, שפכים והשבה
נסים טל, מהנדס איכות המים, מרחב הצפון
7.דיון ברשות שמורות הטבע, עם נסים קשת
8. דיון בנציבות המים, עם צ. נור, סגן נציב המים, מ. פלישר, יועץ לנציב המים
9. דיון בשירות המזון, בהשתתפות: ד"ר רינה ורסנו וריבה גור אריה

סיכומי הפגישות הללו מובאים בחומר הרקע.
הועדה מבקשת בזאת להודות לכל המשתתפים בדיונים, על עזרתם החשובה לעבודת הועדה, בגיבוש עמדותיה והכנת המלצותיה.
בדיוניה של הועדה סוכם גם, כי מרכז הועדה יסקור את הספרות הקיימת בנושא, ויציג בפני חברי הועדה את עיקרי הדברים המופיעים בספרות. סקירות אלה מצורפות לחומר הרקע.
במהלך דיוניה, לאחר שמיעת נציגי האקדמיה ונציגים של יתר הגופים המעונינים, סיכמה הועדה על גיבוש עמדה "שמרנית", שלמרות שהיא מקלה, לעומת העבר, היא מחמירה  בדרישות לעומת ההמלצות של נציגי האקדמיה.
פרופ' הלל שובל, המליץ שישראל תאמץ את המלצות ארגון הבריאות העולמי, המתירות השקיית ירקות הנאכלים חי, עם קולחים המכילים עד 1,000 חיידקי קולי צואתי ב – 100 מ"ל מי קולחים.
פרופ' גדליה שלף, המליץ שישראל תתיר השקיית ירקות הנאכלים חי, בקולחים המכילים פחות מ – 100 חיידקי קולי צואתי ב – 100 מ"ל מי קולחים.
הועדה החליטה כאמור להחמיר בדרישות, וממליצה להתיר השקית ירקות הנאכלים חי, בקולחים המכילים רק עד  10  חיידקי קולי צואתי ב – 100 מ"ל מי קולחים.
יחד עם זאת, הועדה גיבשה מתכונת ייחודית, המאפשרת להתחשב בגורמים נוספים (פרט לאיכות הקולחים), במתן ההיתרים להשקיה בקולחים.
הגורמים הנוספים בהם ניתן להתחשב, כוללים מניעת מגע בין הקולחים לפרי המושקה, תהליכי ייבוש הפרי בשמש (הגורמים להשמדת המיקרואורגניזמים על הפרי), ותכונות של הפרי עצמו (כגון קליפה בלתי אכילה או הכרח בבישול הפרי).
המלצות הועדה מפורטות במסמך: "עקרונות למתן היתרים להשקיה בקולחים".
המסמך האמור כולל גם את ההמלצות לגבי אופן הפיקוח על ההשקיה בקולחים, שתעשה עפ"י כללים אלו, כולל תדירויות הפיקוח.
בנספח ים מצורפים הטפסים להגשת בקשה לקבלת היתר להשקיה בקולחים, וטופס למתן ההיתר.
כמו כן מצורף בנספח "תקציר העקרונות למתן היתרים להשקיה בקולחים", המיועד להפצה בקרב כל המשתמשים בקולחים.
הועדה מקווה כי המלצות אלו יביאו לאחידות ושיפור במתן היתרי ההשקיה בקולחים, יאפשרו לחקלאים לדעת מה דורשים מהם, לגבי ההשקיה בקולחים, ולמה דורשים דרישות אלו.
אנו מקווים כי יישום ההמלצות יגביר את שיתוף הפעולה עם החקלאים, ויתרמו לשיפור וייעול הניצול של הקולחים, החשוב כל כך בתנאי הארץ.
עקרונות למתן היתרים להשקיה בקולחים

א.מניעת סיכון בריאותי

על פי דו"ח אנגלברג, שהיווה את הבסיס להמלצות אב"ע משנת 1989, לגבי איכות הקולחים להשקיה חקלאית, יש סיכון בריאותי קטן מאד מהשקית גידולים הנאכלים חי, כשהקולחים מכילים עד 1,000 חיידקי קולי צואתי ב – 100 מ"ל מים.
על פי הערכת הסיכונים שביצע פרופ' שובל, הסיכון לתחלואה מאכילת פרי שהושקה בקולחים האמורים, הוא רק 2:1,000,000  בעוד שהסיכון שחושב בארה"ב משתיית מים העומדים בתקנות מי השתייה, מגיע ל –  1:10,000.
גם אם ניקח מקדם ביטחון של 100, עדיין הסיכון המחושב מההשקיה בקולחים, יהיה דומה לסיכון המחושב ממי שתייה העומדים בתקן.
פרופ' הלל שובל, שהעיד בפני הועדה, ממליץ לכן שישראל תאמץ את המלצות ארגון הבריאות העולמי, המתירות השקיית ירקות הנאכלים חי, עם קולחים המכילים עד 1,000 חיידקי קולי צואתי ב – 100 מ"ל מי קולחים.
הבעיות שהועלו בפני הועדה, לגבי המלצות אב"ע, הן שהמלצות אלו מיועדות קודם כל לארצות המתפתחות, שבהן המטרה הראשונית היא להגיע לטיפול סביר בשפכים הגולמיים.
המלצות אלו אינן לוקחות בחשבון את הפגיעה בתיירות, כאשר ידוע כי התיירים רגישים הרבה יותר לתחלואה, מאשר האוכלוסייה המקומית – שיש לה כבר חיסון טבעי.
המלצות אב"ע גם אינן מביאות בחשבון את היצוא החקלאי, כאשר כל מדינה המייצאת פירות או ירקות שהושקו בקולחים, צריכה לדעת כי במדינות הקונות את התוצרת החקלאית, מקובל אותו התקן של ההשקיה בקולחים.
דבר זה צריך להיות חשוב למדינת ישראל, כאשר היו כבר מקרים שהמתחרות שלה הציגו את ההשקייה בקולחים כגורם המסכן את בריאות התושבים.
מוצע לכן לבחון את העקרונות מחדש, אם וכאשר מדינות מערב אירופה יאמצו את ההמלצות של ארגון הבריאות העולמי.
פרופ' גדליה שלף, שגם הוא העיד בפני הועדה, המליץ שישראל תתיר השקיית ירקות הנאכלים חי, בקולחים המכילים פחות מ – 100 חיידקי קולי צואתי ב – 100 מ"ל מי קולחים.
לאחר שהועדה דנה בהמלצות אלו, וקיימה התייעצויות עם גורמים נוספים הקשורים לתחום ההשקיה בקולחים, היא הגיעה למסקנה כי חייבים לאמץ תקן מחמיר יותר. המטרה שקבעה לעצמה הועדה, היא למנוע השקיה בקולחים העלולה לגרום לאיזו שהיא התפרצות תחלואה, וכן למנוע אפשרות של סיכון האיכות התברואית של הפירות והירקות.
הועדה אימצה לכן כתקן בסיסי, להשקיית ירקות הנאכלים חי, את ההשקיה בקולחים המכילים עד 10 חיידקי קולי צואתי ב – 100 מ"ל מי קולחים.
ב. עקרונות למניעת התפרצות תחלואה
כדי למנוע התפרצות תחלואה מהשקיה בקולחים, מומלץ לפעול עפ"י העקרונות של ההגנה על איכות מי השתייה, כלומר, – הצבה של מספר "חסמים"  (BARRIERS) בין גורמי המחלה שבקולחים, לבין הפרי או הירק המגיע למאכל.
ברמה העקרונית, חסמים אלה יכולים להיות:
1.שבירת הקשר ההומני בנקודה אחת, בין השפכים המכילים את גורמי המחלה, לבין   הקולחים  המשמשים להשקיה שצריכים להיות ללא גורמי מחלה.
2.יצירת "נתק" בין הקולחים המשמשים להשקיה, לבין הפרי המושקה.
3.חסמים נוספים, כגון: – גידול שאינו משמש למאכל, פרי שעובר טיפול המונע מעבר גורמי   המחלה.
ג. איכות הקולחים
האיכות של הקולחים, היא הקובעת את כמות ה"חסמים" הדרושים, כדי שאפשר יהיה לאשר את ההשקיה בקולחים.
בקשה לאשר השקיה בקולחים שאינם עומדים באחת מהרמות המפורטות, תחייב דיון פרטני מיוחד, תוך בחינת הסיכון הבריאותי הכרוך בהשקיה או בסילוק ללא השקיה, ואין כל בטחון שתאושר.
יש להזכיר כי "כללי בריאות העם (טיהור מי שופכין המיועדים להשקיה), התשמ"א- 1981"    הקולחים מוגדרים כדלקמן:
(1)"מי שופכין שעברו טיהור במערכת טיהור שניוני-אירובי, שאישר אותה המהנדס או המנהל, …….. , ופועלת בצורה המניחה את דעתו."
(2)"מי שופכין שעברו טיהור טבעי להנחת דעתו של המהנדס או המנהל ושהוא אישר אותם בכתב ……….. כראויים להשקיה."
בנוסף לכך יש להזכיר כי בין ה"תנאים להשקיית גידול שסוגו מופיע בתוספת" קיים גם התנאי:
(2)ריכוז החמצן הנמס בקולחים הוא לפחות חצי מיליגרם לליטר;"
להלן פירוט רמות האיכות של הקולחים, שעל פיהן נקבעת כמות החסמים הדרושה.
ג.1.קולחים ברמה גבוהה מאד, המתאימים ל"השקיה בלתי מוגבלת"
איכות הקולחים המתאימה להשקיה בלתי מוגבלת, תהיה כדלקמן:
איכות קולחי מכון מיכני-ביולוגי, המוציא קולחים באיכות 20/30 ("קו הבסיס") – או איכות שוות ערך- שעוברים לאחר מכן סינון במסנן עומק גרנולרי(ראה סעיף ה.1.)  (או סינון שווה ערך), וחיטוי של 1/2 שעה לפחות, כאשר לאחר ההשהיה של ½ שעה הקולחים מכילים לפחות 1 מג"ל כלור נותר כללי.
קולחים אלו יכילו לא יותר מ – 10  חיידקי קולי צואתי, ב 100 מ"ל קולחים.
לקולחים אלו – המתאימים להשקיה בלתי מוגבלת – לא דרושים חסמים בכלל.
ג.2.קולחים באיכות גבוהה
קולחים באיכות גבוהה – מחייבים 2 חסמים לצורך אישורם להשקיה חקלאית.
קולחים אלה כוללים:
– קולחים ממתקן טיהור מכני-ביולוגי, או מתקן שווה ערך לו (עפ"י אישור "המנהל"), המוציא קולחים באיכות "קו הבסיס" (20/30).
(הערה: במתקן טיהור "שווה ערך" –  לדוגמה המתקן בערד שיש בו התרבות אצות – יילקחו בחשבון הצח"ב והמוצקים המרחפים – בהפחתה של העומס הנגרם ע"י ריכוז האצות).
חישוב צח"ב ומ"מ – שווי ערך
עפ"י הנתונים ממתקן הטיהור של גוש דן, מוצעת הנוסחה הבאה לחישוב שווה הערך של צח"ב ומוצקים מרחפים, ממתקן טיהור עם אצות. (יהיה צורך לעדכן את הנוסחה עפ"י הנסיון).
צח"ב שווה ערך = צח"ב מומס X 3
מ"מ  שווי ערך  = מ"מ כללי  X  3  X  ( צח"ב מומס \ צח"ב כללי ).
ג.3.קולחי בריכות חמצון
הסבר כללי – ידוע כי קולחים אלה מכילים מיקרואורגניזמים בריכוז נמוך בהרבה מאשר קולחי מתקן מיכני-ביולוגי, כמו כן, ממתקן קטן, (כמו בריכת החמצון),  גם הסיכון קטן יותר.
1. בקולחים ממתקן טיהור קטן – בריכת חמצון  לשפכים סניטריים, עם 15 ימי השהיה מובטחת, שאינה ניתנת להקטנה, ניתן יהיה לאשר השקיה של פירות או גידולים בעלי רגישות דומה (או נמוכה יותר), עם 2 חסמים.
בקרה על איכות קולחי בריכת חמצון עם 15 ימי השהייה
להבטחת איכות הקולחים דרוש יהיה מד ספיקה (להוכחת מספר ימי ההשהיה הדרוש), או: בדיקת מעבדה הכוללת בדיקת צח"ב כללי וצח"ב מומס וחישוב צח"ב שווה ערך (מותר עד 60 מג"ל) וכן בדיקות קולי צואתי (מותר עד 105).
2. קולחי בריכת חמצון לשפכים סניטריים עם  10  ימי השהייה לפחות – יידרשו 3 חסמים להשקיית פירות.
3. בבריכת חמצון המקבלת שפכים עם צח"ב העולה על 400 מג"ל, ייתווסף יום השהייה נוסף על כל 50 מג"ל צח"ב שמעל ה- 400 הראשונים.
ג.4.ולחים באיכות בינונית
קולחים רגילים- מחייבים 3 חסמים, לצורך אישורם להשקיה חקלאית:
קולחים אלה יכולים להיות באיכות נמוכה יותר מאשר "קולחים באיכות גבוהה",  ובתנאי שהם מכילים לא יותר מאשר 60 מג"ל צח"ב ו – 90 מג"ל מ"מ (מוצקים מרחפים).
ג.5.קולחים באיכות נמוכה
להשקיית גידולים שלא דרושים עבורם חסמים, ניתן יהיה לאשר קולחים באיכות שתיקבע עפ"י שיקול דעתו של המהנדס, בהתאם לתנאים המקומיים.

ד.עקרונות לפיקוח
1.הועדה בדעה כי בפיקוח על ההשקיה בקולחים, עדיף להתבסס על אמצעים "קבועים"     (שאינם משתנים במשך העונה), על תהליכים רציפים או מתמשכים (שאינם דורשים בדיקות בתדירות גבוהה), ועל בקרה ורישום רציפים של תהליכים חיוניים.
התאם לכך, עדיף להגדיר תהליכי טיפול, כאשר יעילותם תיבדק רק פעם בעונה, בלי צורך   לבדוק את תוצאות הטיפול במשך כל העונה.
המדובר למשל, בהגדרת תנאי החיטוי, בלי לבדוק את ריכוז החיידקים אח"כ במשך העונה,    או הגדרת תהליכי טיהור, בלי לבדוק בתדירות גבוהה את ריכוז הצח"ב והמ"מ במשך כל העונה.
2.בהתחשב בסיכון הנמוך (עפ"י הערכת הסיכונים המוזכרת), ובהתחשב שבכל דרישות איכות   קולחים הבין-לאומיות מדובר על ערכים ממוצעים או על תוצאות של 75-80% מהבדיקות, ניתן יהיה להסתפק בתוצאות בדיקות הנמצאות בסטיות של עד 20-25% מהדרישות.
3.בגידולים רגישים (ירקות למשל), רמת הפיקוח ותדירות הבדיקות יהיו, כמובן, גבוהים יותר.
ה.הגדרת החסמים
הכללים להשקיה בקולחים מתחשבים בשלושה סוגי "חסמים", כמפורט להלן:

ה.1."השמדת גורמי המחלה"
השמדת גורמי המחלה, לשם צמצום ריכוזם בקולחים, יכולה להתבצע בנקודה כלשהי לאורך המערכת, באחת מהדרכים הבאות:
1סינון עומק גרנולרי, המתוכנן כהלכה, המוציא קולחים עם עכירות שלא עולה על  5 יחידות עכירות ((N.T.U  או 10 מג"ל מוצקים מרחפים (או מתקן סינון המוציא קולחים שווי ערך הן לגבי העכירות והן לגבי ריכוז החיידקים). (יש לציין כי סינון העומק הגרנולרי מוריד בהרבה גם את ריכוז המיקרואורגניזמים שבמים).
2השהייה ארוכת טווח של הקולחים – של לפחות 60 יום בממוצע, או 30 יום במאגר "סגור",  – באחת מהאפשרויות הבאות (השהייה זאת נחשבת שוות ערך לסינון):
הסבר:  כאשר אין "סגירה" של המאגר, ההשהיה של 60 יום באה להבטיח מפני קיצור משמעותי של זמן ההשהיה, ע"י "קצרים" בזרימת הקולחים במאגר.
2.1.1    השהייה של 60 יום בממוצע, ב"מאגר מוקדם" , שהקולחים יוצאים ממנו בגרוויטציה, ואין שום שאיבה ממנו, כשאחריו מצוי המאגר העיקרי לאגירת הקולחים המיועדים להשקיה.
2.1.2 שיטה אחרת המבטיחה את 60 ימי ההשהיה בממוצע, כולל אמצעים למניעת קצר הידראולי, ומאפשרת פיקוח עליהם.
2.1.3 מאגר הנסגר לכניסת קולחים, לפחות 30 יום לפני תחילת ההשקיה ממנו, ובתנאי מיוחד, שכל בקשה שנתית להיתר השקיה, תלווה בתוצאות בדיקת ספיקות, ותרשימי זרימה, המוכיחים את אפשרות "סגירת" הקולחים במאגר ל- 30 ימים לפחות.
3.מאגר מים המכיל עד 10% קולחים (או עד 20% קולחים שהוכלרו לפני הכנסתם למאגר),     וקיימת דרך למדידת (או הערכת) אחוז הקולחים, ובתנאי שריכוז הקולי הצואתי במים אינו עולה על  1,000  ל – 100 מ"ל.
גם איכות זאת נחשבת שוות ערך לסינון.
הערה: מיהול קולחים אחרי המאגר לא יוכר לצורך כלל זה.
4.חיטוי הקולחים, במתקן מסודר (כגון תא מגע או צינור ללא יציאות) עם זמן מגע של 1/2 שעה לפחות, כאשר ביציאה ממנו נשאר במים כלור נותר כללי בריכוז של 1 מג"ל לפחות (או חומר חיטוי אחר בריכוז שווה ערך).
הערה:  החיטוי הוא חסם הכרחי עבור כל השקיה של ירקות הנאכלים חי.

בקרה על החיטוי
4.1יש לוודא הימצאות מתקן המגע, בנפח של 1/2 שעה זמן השהייה (כגון – צינור
ללא יציאות באורך של כ- 2 ק"מ).

4.2  מערכת החיטוי לירקות הנאכלים חי –  חייבת לכלול מכשיר בקרה רציפה על  הכלור      הנותר, עם רישום ואגירת נתונים, כשכל המערכת קשורה חשמלית לתפעול אספקת הקולחים. כמו כן דרושה בקרה חודשית, הכוללת בדיקות מעבדה כמפורט בטבלה 5.
4.3  דרוש כיול של בקרי הכלור הנותר – על פי הוראות היצרן.
4.4  דרושה ביקורת לפחות פעמיים בעונת ההשקיה, לבדיקת מערכת החיטוי.
ה.2."יצירת נתק" בין הקולחים לפרי
"יצירת נתק" בין הקולחים לפרי  –  יכולה להתבצע באחת מהדרכים הבאות:
1מרחק של 50 ס"מ לפחות, (מעל פני הקרקע), בין הטפטפות לבין הפרי, ייחשב לשני "חסמים".
2מרחק של 25 ס"מ לפחות, (מעל פני הקרקע) בין הטפטפות לבין הפרי ייחשב ל"חסם" אחד.
3מרחק של 50 ס"מ לפחות, בין מתזים או מממטרות תחת הנוף, לבין הפרי, ייחשב ל"חסם" אחד.
4מחיצה (יריעת חיפוי עמידה לשמש), בין הקולחים לפרי, תחשב ל"חסם" אחד.
5טפטוף טמון, (ייחשב לשני חסמים), יתוכנן ויבוצע כך שמים לא יעלו אל פני הקרקע. (גילוי שלוליות מים על פני הקרקע, ייפסול את הטפטוף הטמון בשנים הבאות).

ה.3."חסמים נוספים"
1פרי העובר טיפול בחום גבוה מאד (חיטה).
2פרי עם קליפה בלתי אכילה (הדרים, בננה, אגוזים).
3פרי הנאכל מבושל בלבד.
הבהרה : הכרה באחד מהחסמים המנויים לעיל, תינתן רק אם ה"חסם" הוא אינטגרלי לגידול. לא יינתן היתר על סמך הצהרה של המגדל, או בהסתמך על דרישה או על תנאים מיוחדים בהיתר. לדוגמה : –
1.פרי הנושר באופן טבעי על הקרקע (כגון פיג'ויה), אי אפשר לקבל תנאי או הצהרה, שפרי נופל לא ייאסף.
2.התנאי שהקטיף ייעשה רק שבועיים אחרי השקיה אחרונה, מתאים לפרדסים במרכז הארץ, אבל לא בדרום (שם משקים פרדסים גם בחורף).
3.גידול המיועד לזרעים בלבד – לא יאושר, אם הפרי ניתן לשיווק במהלך הגידול, גם למאכל.
ו.גידולים שניתן להשקות ללא חסמים
גידולים שאין להם כל מגע עם הציבור, או שהגידול מוגן , כתוצאה מאופי הגידול, מהישרדות מיקרואורגניזמים עליו, מותר יהיה להשקות בקולחים ללא כל חסם.
להלן רשימת גידולים אלה:
1גידולי תעשיה, (כגון כותנה), או מספוא.
2ייבוש הפרי בשמש (60 יום לפחות) אחרי השקיה אחרונה (כגון:חמניות, תירס פופקורן, חימצה, חיטה).
3אבטיח לגרעיני מאכל או לזרעים, המושקה רק לפני הפריחה.
4חורשה או צמחיה, ללא כניסת קהל.
5שא למכירה (ללא גישה לציבור).
ז.מניעת "חיבורי כלאיים" (חיבורים צולבים)
חיבורי כלאיים מהווים סכנה להתפרצות תחלואה המונית, כי הם יכולים להכניס את הזיהום המיקרוביאלי, ישירות לקו מי השתייה, ולכן חובה למנוע אותם, ע"י נקיטת האמצעים הבאים:
1.כל קווי הקולחים יסומנו בהתאם ל"חוזר המהנדס הראשי לברה"ס" לגבי "אמצעי סימון צנרת קולחים". – ראה נספח מס' 1.
בגינון העירוני הקווים הראשיים והמחלקים יהיו עשויים מחומר אדום, כמפורט בחוזר האמור.
2.ברזים, השסתומים וכל האביזרים הקשורים למערכת ההשקיה, ייצבעו בצבע אדום   עמיד.

3.בהצטלבות עם קו מים שפירים, קו הקולחים יונח 30 ס"מ לפחות מתחת קו המים השפירים.

4.ו קולחים (להוציא קו מחלק עד "2), המקביל לקו מים שפירים, יונח במרחק 3 מ' לפחות ובעומק 30 ס"מ לפחות, עמוק יותר מאשר קו המים השפירים.

חל איסור על הימצאות שתי מערכות של מים מסוגים שונים באותה חלקה.

ח. מניעת זיהום מים
1.מניעת זיהום קידוחים.
חל איסור על השקיה בקולחים באזורי המגן של קידוחי מי שתייה. (פרט לקולחים באיכות שאינה מהווה סיכון).
2.מניעת זיהום המוביל הארצי.
חל איסור על השקיה בקולחים בשמורת המוביל הארצי.
3.השקיה מעל קווי מים שפירים.
ניתן יהיה לאשר השקיה מעל קווי מים שפירים, בקולחים העומדים בדרישות החיטוי     (כמפורט בסעיף ה'. 1. 4.), אם הקו הוא במצב טוב (אין פריצות תכופות) ולא קיימת סכנת היווצרות תת לחץ בצינור.
קולחים ללא חיטוי יחייבו מרחק מינימלי של 3 מטר, בין קצה השטח המורטב, לבין קו המים ובתנאי שאין סכנה שנגר עילי יגיע אל קו המים.
ט.השקיה בעיר (פארקים וכדומה)
בהשקיה בעיר חייבים לנקוט אמצעי בטחון נוספים, להגנה על הציבור הרחב, כדלקמן:
1איכות הקולחים להשקיה.
הקולחים חייבים להיות באיכות המתאימה ל – "השקיה בלתי מוגבלת".
2שילוט.
בשטח  המושקה יהיה שילוט ברור שההשקיה היא במים מושבים – לא לשתייה.
3מניעת מגע עם הקולחים.
3.1ההשקיה בגינות ציבוריות, תעשה רק בשעות הלילה, או כאשר השטח מוגן מכניסת אנשים אליו, או בלתי נגיש לציבור, או כשההשקיה היא בטפטוף טמון.
3.2ממטרות יהיו מסוג המוסתר בקרקע (כשאין השקיה), או שיוסרו לאחר ההשקיה.
3.3באזור המושקה בקולחים, יהיו ברזיות מי שתייה, עם שילוט מתאים  (למניעת חיפוש מים לשתייה בקווי הקולחים).
3.4כל ראשי המערכת יהיו נעולים, למניעת גישה לציבור.
י.מניעת מגע של הקולחים עם אנשים ו/או גידולים רגישים
כדי למנוע התזת קולחים או רסס, על בני אדם ועל חלקות עם גידולים הרגישים לזיהום (שעבורם נדרשת איכות קולחים גבוהה יותר), יש לשמור על מרחקי ההשקיה הבאים:

טבלה מס' 1 – מרחקי השקיה בקולחים (במטרים), משימושי קרקע שונים
קולחים באיכות "גבוהה" ובאיכות "בינונית" קולחים באיכות גבוהה מאד
מרחק(1) מחלקות עם גידולים רגישים מרחק(1) מדרכים ציבוריות מרחק (1) ממבני מגורים וציבור מרחק (1) ממבני מגורים וציבור רדיוס הרטבה (מ') שיטת השקיה
10 10 *60 10 0.5 טפטוף
10 10 *60 10 1.5 מתז
15 15 *60 20 3 ממטיר
25 25 *60 30 6 ממטיר
50 50 *120 60 12 ממטרה
(1)  המרחק יימדד מקצה השטח המורטב ע"י ההשקיה.
*  בתנאי שהשטח המושקה בקולחים מגודר, ושההשקיה אינה גורמת בעית ריחות.
*  אם השטח אינו מגודר – דרוש מרחק של 300 מטר.
תנאי כללי:  השטח המושקה יסומן ע"י שלטים המזהירים עוברי אורח, כי השטח מושקה בקולחין, ושתיית המים אסורה.
הערות לטבלה:
1.  ניתן להגדיל או להקטין את המרחקים, תוך התחשבות בתנאים המיוחדים של החלקות.     לדוגמא:  מהירות וכיווני רוח, טופוגרפיה, סוג הקרקע, זמני השקיה וכו'.
2.  יש להתחשב בנגר עילי.  אסור שהוא יגיע לכיוון מבני מגורים או שטחים האסורים בהשקיה בקולחים אלו.  במקרים כאלה יש להסדיר ניקוז או להרחיק את השטחים המושקים בקולחים.
3.  ניתן להקטין את המרחק מדרכים צבוריות, בתנאי שאין בהן הולכי רגל,  תחנות אוטובוס  וכו'.
י"א.   פירוט החסמים המאפשרים השקיה, בהתאם לסוג הקולחים

כדי שהעקרונות שקבעה הועדה יהיו ברורים ומובנים לכולם, עד אחרון המשתמשים בקולחים להשקיה חקלאית, החליטה הועדה לפרט בטבלה (טבלה מס' 2 ), את החסמים הבאים בחשבון לגבי כל סוגי הקולחים ולגבי כל אחד מהגידולים החקלאיים המקובלים בארץ.
כמובן שכל חקלאי הרוצה להשקות בקולחים, חייב להתאים את החסמים שבהם הוא רוצה להשתמש, לאיכות הקולחים שיש לו, לסוגי הגידולים שהוא רוצה להשקות ולתנאי ההשקיה הקיימים אצלו.
את כל הנתונים האמורים הוא יצטרך לפרט בבקשה שיגיש ללשכת הבריאות, לקבלת היתר להשקיה בקולחים. כמו כן פירטה הועדה בטבלה (טבלה מס' 3), את איכויות הקולחים הדרושם להשקיה בהתאם לכללים שפורטו בטבלה מס' 2.

הסברים לטבלה 2
הטבלה מפרטת את ה"חסמים" שניתן להתחשב בהם, לכל קבוצה של גידולים.
בחישוב החסמים יש לצרף את מספר החסמים (+) של כל גידול, לדוגמא: במקרה של טפטוף טמון יש לצרף את מספר החסמים של אותו גידול לחסמים הנובעים מ"מרחק מקולחים בטפטוף".
לצורך קבלת היתר להשקיה, יש לציין בבקשה להיתר, את החסמים המתאימים לתנאי הגידול, הקיימים בפועל בשטח, לגבי הגידול שעבורו מבקשים את ההיתר.
מספר החסמים הדרוש, תלוי באיכות הבסיסית של הקולחים המשמשים להשקיה, כדלקמן:
1 קולחים באיכות גבוהה מאד (המתאימים להשקיה בלתי מוגבלת) – (סעיף ג' 1.) – לא דרושים חסמים בכלל.
2 קולחים באיכות גבוהה – (ראה סעיף ג' 2.)  – מחייבים 2 חסמים:
3 קולחים באיכות בינונית – (ראה סעיף ג' 3.)  – מחייבים 3 חסמים (אבל לא מתאימים להשקית ירקות).
הערות לטבלה 2
*  חיטוי הקולחים הוא חסם הכרחי עבור כל השקיה של ירקות הנאכלים חי. מערכת חיטוי הקולחים המיועדים להשקית ירקות, חייבת לכלול בקרה רציפה על הכלור הנותר, עם רישום ואגירת נתונים, כשהמערכת קשורה לתפעול אספקת הקולחים.
**  מרחק אויר נקי של 50 ס"מ, בין השקיה בטפטוף, לבין הפרי, נחשב לשני חסמים.
"      "    "   "  25 ס"מ,   " "  "  "      "   ,    "  לחסם אחד.
כאשר ההשקיה היא במתזים (או ממטרה תחת הנוף), המרחק יחושב מהגובה שאליו מגיעים הקולחים המותזים, והוא ייתן רק חסם אחד (בגלל פיזור אירוסולים באויר).
*** קולחים  באיכות בינונית וקולחי בריכות חמצון – אסורים להשקיית ירקות.
**** בגידולים שמותר להשקות בקולחי בריכת חמצון – מספר החסמים הדרוש תלוי במשך         שהיית הקולחים בבריכת החמצון – עבור קולחי בריכת חמצון רגילה, עם 10 ימי השהייה, דרושים 3 חסמים.
עבור קולחי בריכת חמצון עם 15 ימי שהייה – דרושים 2 חסמים.

טבלה מס' 2 –  החסמים המאפשרים השקיה, בהתאם לסוג הקולחים

חייב בישול קליפה לא אכילה טפטוף טמון יריעת חיפוי עמידה בשמש מרחק מקולחים בטפטוף** חיטוי  הקולחים* סינון  חולאו: אגירה ארוכהאו: 10% קולחים גידול קולחים באיכות בינונית קולחי בריכת חמצון**** קולחים באיכות גבוהה השקיה בלתי מוגבלת
רשות חובה אחד מהשלושה   דרוש חסמים מספר
++ +   + + ירקות נאכלים חי, הגדלים מעל הקרקע (פלפל, עגבנייה , מלפפון, פפריקה, קישואים) *** *** 2 0
+ + ++ +  +  + ירקות מבושלים עם קליפה (חצילים, דלעת) *** *** 2 0
+     +  + ירקות מבושלים הגדלים בקרקע (תפוחי אדמה) *** *** 2 0
+    +  + בוטנים *** *** 2 0
+ + ירקות נאכלים חי, הגדלים בקרקע (גזר, צנון, בצל) *** *** 2 0
+  ++ +   + + שעועית *** *** 2 0
+ ++ +   + + ירקות עם קליפה (אבטיח, מלון, אפונה) *** *** 2 0
+  ++ + ++ +  + ארטישוק 3 2 – 3 2 0
+ ++ + ++ +  + תירס למאכל 3 2 – 3 2 0
+ ++  ++ +  +  הדרים  3 2 – 3 2 0
+   + +  + הדרים – השקיה במתזים או המטרה תחת הנוף 3 2 – 3 2 0
++  ++ +  + הדרים עם קליפה אכילה   (תפוז סיני) 3 2 – 3 2 0
+ ++  ++ +  + אגוזים, שקדים, בוטנה, רימון 3 2 – 3 2 0
++  ++ +  + נשירים (תפוח עץ, שזיף, אגס, אפרסק, משמש) + דובדבן 3 2 – 3 2 0
+ ++ + + +  + פירות טרופיים  (מנגו, אפרסמון, אבוקדו) 3 2 – 3 2 0
+ ++ + ++ +  + פרות טרופיים עם גיזום של הענפים הנמוכים 3 2 – 3 2 0
++  ++ +  + ענבים בהדליה גבוהה 3 2 – 3 2 0
++ + + +  + ענבים בהדליה רגילה 3 2 – 3 2 0
++ +   + + ענבים ללא הדליה *** *** 2 0
+ ++ + ++ +  + צבר 3 2 – 3 2 0
++ + +++ +  + תמר 3 2 – 3 2 0
+  ++ + ++ +  + זיתים 3 2 – 3 2 0
+ ++ + + +  + פרחים 3 2 – 3 2 0
גינון ציבורי אסור אסור אסור 0

טבלה מס' 3 – ריכוז איכויות הקולחים

איכות בינונית בריכת חמצון איכות גבוהה להשקיה בלתי מוגבלת                /    סוג קולחיםטיפול        /
+   חובה מכון טיהור מכני-ביולוגיבאיכות 20/30
סינון חול
אחד מהשלושה השהייה ארוכת טווח
מאגר עם 10% קולחים
חובה חיטוי עם ½ שעה זמן מגע,    1 מג"ל כלור נותר כללי בגמר החיטוי
+  בריכת חמצון עם 15 ימי השהייה לפחות
+    טיפול שניוני, קולחים עד 60 מג"ל צח"ב,  90 מג"ל מ"מ
+   בריכת חמצון עם 10 ימי השהיה לפחות

י"ב. איכות כימית של הקולחים
התקנות הקיימות (כללי בריאות העם (טיהור מי שופכין המיועדים להשקיה), התשמ"א – 1981) קובעות את התנאי הבא להשקיה בקולחים:
"הקולחים אינם מכילים תרכובות טוקסיות העלולות, לדעת המנהל, לסכן בריאותם של אלה הבאים במגע עם הקולחים או עם הגידול המושקה, בין כשהוא בשדה ובין לאחר שנקטף".
אין בנמצא הגדרות לגבי ריכוזי חומרים כימיים העלולים לגרום לסכנה בריאותית, כאמור לעיל.  עם זאת, ניתן למצוא הנחיות לגבי מספר מרכיבים כימיים שריכוז גבוה מדי שלהם עלול לגרום נזק לצמח או לפרי (כמפורט בטבלה מס' 4 שלהלן).
לפי פרסומים בספרות, החדירה של תרכובות כימיות לפרי או לירק היא נמוכה מאד, ולא קיים סיכון בריאותי מהשקיה בקולחים, המתקבלים משפכים העומדים בקריטריונים לאיכות המותרת להזרמה למערכת הביוב הציבורית.
בפיקוח על ההשקיה בקולחים, מוצע לכן, לבצע סריקה שנתית של המרכיבים הכימיים הרלוונטיים, בקולחים של מכוני הטיהור הגדולים.  כמו כן יש לבצע בדיקות מיוחדות בקולחים של יישובים, שבהם ידוע על המצאות מפעל שעלול לשחרר לביוב תרכובות טוקסיות מזיקות.
גילוי מרכיבים כימיים בריכוזים העולים על הריכוז המירבי המומלץ, יצריך פעולה בשני מישורים:
1.בחינה אם ההשקיה בקולחים אלו, מהווה סיכון בריאותי מיידי לצרכני הפרי או הירק המושקים בקולחים.
בבחינה יש להתחשב בגודל החריגה מהמומלץ, (בדרך כלל מרשים ריכוז גבוה יותר בהשקיה לתקופת זמן קצרה), בסוג הקרקע ובריכוז החומר בתמיסת הקרקע (ריכוז זה הוא הקובע את חדירת החומר לצמח), ובמידת הצורך אף לבדוק את חדירת החומר לפרי.
2.לדרוש מהרשויות האחראיות (הרשות המקומים והמשרד לאיכות הסביבה), לפעול במרץ להפחתת הפליטה לשפכים, של החומר הכימי המזיק.
טבלה מס' 4 – ריכוזי מרכיבים כימיים העלולים לגרום נזק לפרי או לירק
CONSTITUENT מקור ריכוז מירבי רצוי ב- mg/l מרכיב כימי
Zinc 1 , 2 2,000 אבץ
Aluminium 1 5,000 אלומיניום*
Arsenc 1 , 2 100 ארסן
Boron 2  400  בורון
Iron 1 2,000 ברזל
Beryllium 1 100 בריליום*
pH 2 8.4 – 6.5 הגבה
Vanadium 1 100 ונדיום*
Chromium 1 , 2 100 כרום
Lithium 1 2,500 ליתיום*
Mercury 1 2 כספית*
Molibdenum 1 , 2 10 מוליבדן
Manganese 1 200 מנגן
Copper 1 , 2 200 נחושת
Nickel 1 , 2 200 ניקל
Selenium 1 20 סלניום
Lead 1 , 2 100 עופרת
Fluoride 1 2,000 פלואוריד
Cadmium 1 , 2 10 קדמיום
Cobalt 1 50 קובלט
*) עדכון בשנת  2002
מקורות המידע:
1.- קריטריונים של USEPA
2.Wetscot & Ayers, 1985, and U .S. National  Academy of  Sciences.
3. הטבלה הותאמה לתקן הבין- משרדי המוצע לאיכות קולחים ( ועדת ענבר )
י"ג. פיקוח על ההשקיה בקולחים
כדי לאפשר פיקוח יעיל על ההשקיה של הגידולים החקלאיים בקולחים, ממליצה הועדה על עקרונות הפיקוח, המפורטים בטבלה 5 שלהלן.
טבלה מס' 5 – פיקוח על איכות הקולחים ועל החסמים
חסמים מכניים * חיטוי אגירה ארוכה סינון עומק גרנולרי איכות קולחים השקיה
1 ביקורת בעונה 2 ביקורות בעונה על המתקןבקרה רציפה של  ריכוז הכלור (2)בדיקת מעבדה פעם בשבועיים. (4) רישום ספיקות שנתי2 ביקורות בעונה 2 ביקורות בשנה על המתקןבקרה רציפה של העכירות (2) בדיקת מעבדה פעם בשבועיים (4) ממוצע חודשי של איכות קולחי מכון הטיהור (1)צח"ב כללי (1)מוצקים מרחפים (1) ירקות
1 ביקורת בשנה בקרה רציפה – אם יש (2)2 ביקורות בשנה 1 ביקורת בשנה   בדיקה אחת לשנה **צח"ב כללי (1)מוצקים מרחפים (1) פירותפרחים
בקרה רציפה של ריכוז הכלור (2)3-4 ביקורת בשנהבדיקת מעבדה פעם בשבועיים. (4)  2 ביקורות בשנה על המתקןבקרה רציפה של העכירות (2)בדיקת מעבדה פעם בשבועיים       (4) ממוצע חודשי של איכות קולחי מכון הטיהור  (1)צח"ב כללי (1)מוצקים מרחפים (1) גינון ציבורי
1 בדיקה לשנה גידול ללא חסמים

הערות
הערה כללית:  בבקשה להשקיה ממקור קולחים חדש, או ממתקן סינון או חיטוי חדש – דרוש להמציא נתונים מוקדמים, המוכיחים את איכות הקולחים שעליה מצהירים.
*  חסמים שיש לבדוק:טפטוף,טפטוף טמון,יריעת חיפוי,מרחק מקולחים במתזים,בטפטוף וכו'.
** את הבדיקה רצוי לבצע קרוב לעונת הקטיף.
ניתן לשנות את תדירות הבקרה על פי שיקול דעת של המהנדס בהתאם לתנאים המיוחדים בשטח.
ביצוע הפיקוח
(1)    נתונים אלה צריכים להיות מסופקים ללשכה ע"י מכון הטיהור.
(2)    נתוני הבקרה הרצופה צריכים להיות מסופקים ללשכה ע"י מפעילי המתקנים.
(3)    הביקורות צריכות להתבצע ע"י לשכת הבריאות או מטעמה.
(4)   בדיקת המעבדה תעשה ע"י המגדל, באמצעות מעבדה מוסמכת, כאשר דיגום הקולחים ייעשה ע"י דוגם מוסמך של המעבדה.
הבדיקה תכלול : קולי צואתי, עכירות ו/או כלור נותר לפי הענין ובדיקת הקריאה של הבקרים.